קרן פוזן תומכת במחקרים בתחומי מגמות החילון בהיסטוריה היהודית והיהדות כתרבות. המלגות ניתנות לסטודנטים ולחוקרים הכותבים עבודת דוקטורט בתחום, או פוסט- דוקטורט במדעי הרוח, מדעי החברה, אמנות או חינוך - במוסד מוכר להשכלה גבוהה, אשר מחקרם נוגע לתחומים אלה:
מודרניזציה וחילון בחיים היהודים בדורות האחרונים;
יסודות רעיוניים, פוליטיים וחברתיים של חילוניות וחילון;
היבטים וגילויים של חילוניות יהודית באמנות, בספרות, באורח החיים ובמנהגים.
המלגות שש במספר, בסך 15,000 $ כל אחת, יוענקו לשנה אחת.
תתאפשר הארכה של המלגה לשנתיים נוספות , בהתאם להתקדמות המחקר.
כבר  נבחרו המילגאים לשנת 2011-2012.
תכנית המלגות של הקרן נסגרה ולא תתקבלנה פניות חדשות. במידה ויחול שינוי כלשהו, נעדכן באתר זה.
מבחר מחקרים שזכו בתמיכת קרן פוזן:
ד"ר אלה באואר
מהמחלקה למשפטים באוניברסיטת חיפה בדקה את השפעת הסביבה האינטלקטואלית בגרמניה ובפולין על ההתפתחות של הנהגה של אינטלקטואלים יהודים חילונים בתחילת המאה.
ד"ר דליה כהן קנוהל
מהמכללה האקדמית בית ברל, פרסמה את הספר חילוניות ודתיות בתיאטרון הישראלי בהוצאת נשיא.
בספר פורסם מחקרה של ד"ר כהן קנוהל, התיאטרון הישראלי כסוכן של חילוניות, תצוגה של אידיאלים מודרניים וניגודם. במחקר זה טוענת ד"ר כהן שהתיאטרון הישראלי מציג פרדיגמה של קטבים מנוגדים – מודרניזם וחילוניות=לאומיות ודמוקרטיה, בעוד שדתיות = אנטי לאומיות ואנטי דמוקרטיה. התופעה מומחשת בבחירת המחזות המוצגים בתיאטרון הישראלי.
ד"ר יעקב דויטש
מן האוניברסיטה העברית בירושלים, עומד לפרסם בקרוב את ספרו התפיסה הנוצרית והביקורת על הטקסים היהודים בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובאנגלית ב- Oxford University Press. בספר זה יפורסם מחקרו של ד"ר דויטש, ההיבראיזם הנוצרי כקטליזאטור לחילוניות יהודית. המחקר בודק את ההשפעה של ספרים על יהדות שנכתבו ע"י מלומדים נוצרים ומומרים יהודים בתקופת הארה ולפניה באירופה. הביקורת השזורה בספרים על המנהגים היהודים חזתה את הביקורת שהופיעה אצל סופרים יהודים מאוחר יותר. הספרים עודדו רעיונות שהובילו לחילון ולהבנה חדשה של היהדות.
פרופ' שמואל פיינר
מאוניברסיטת בר-אילן פרסם בספר שורשי ההשכלה היהודית במאה ה – 18 את מחקרו רפיון דתי, דאיזם, אמוץ תרבות זרה וחילון בחברה היהודית במאה ה-18.פרופ' פיינר טוען שישנן הוכחות שלאווירה האינטלקטואלית הלא דתית והאנטי דתית במאה ה-18 באירופה, הייתה תגובה חזקה בחברה היהודית.
פרופ' אריה נאור
מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר בימים אלה את חילוניותו של זאב ז'בוטינסקי.
זאב ז'בוטינסקי מלומד אירופאי וליברל ראה את הדת כביטוי תרבותי בעל משמעות היסטורית מוגבלת. הוא ראה את המצוות כמקור השראה ללאומיות.
מחקר יתפרסם כפרק במונוגרפיה שתצא בקרוב על ז'בוטינסקי.
ד"ר נח עפרון
מאוניברסיטת בר-אילן עומד לפרסם בקרוב את ספרו יהדות ומדע בהוצאת בבל. בספר זה יפורסם מחקרו, תשוקה לאוניברסאליות: מדע ויצירה במאה ה 20 כיצירה יהודית חילונית.ד"ר עפרון טוען במחקרו שמהמאה ה-19 יהודים ראו את המדע כדרך, כשביל לחילוניות. המחקר מעמיד את אמריקה וישראל של המאה ה-20 כמקרה מבחן.
ד"ר גדעון כ"ץ
מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עומד לפרסם בקרוב את ספרו ניתוח פילוסופי של החילוניות בהקשר הישראלי. בספר זה יפרסם ד"ר כ"ץ את מחקרו,
אי-רציונאליות עברית: היסוד הפילוסופי של התרבות החילונית. המחקר עוסק בהתפתחותה של המחשבה היהודית החילונית. המחקר מתמקד ביצירתם של שפינוזה, שטראוס, גורדון, רנ"ק, אחד העם, קלצ'קין, ברדיצ'בסקי ובובר.
ד"ר צפי זבה אלרן
הגישה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה את המחקר, מספר האגדה לארון הספרים היהודי. במחקר בודקת זבה אלרן את תיפקודה של ספרות האגדה והמדרש בעיצוב הזהות הציונית החילונית במאה ה-20.
ד"ר מלכה שקד
מאוניברסיטת העברית בירושלים, פרסמה באנתולוגיה בת שני כרכים שיצאה לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, את מחקרה, הגיבור המקראי והתהליך ההיסטורי של החילון בשירה העברית מביאליק עד היום. המחקר מצביע על כך שבשירה העברית החדשה,מתקיים מדרש חילוני של סיפורים מקראיים, גיבורים מקראיים ותופעות מרכזיות המשתמשות במקרא כמטפורה של המציאות.